בית מרים ויהודה לביא

הרובע התמלא בדיוק בעסקים מהסוג הזה: סטודיו אדריכלות ועיצוב שנכנסו לשטחי התעשייה הזולים משנות התשעים, ואחריהם חברות טכנולוגיה — יותר ממאה נכון לתחילת 2026. משרד עיצוב, סטודיו, צוות פיתוח קטן או חברה שמארחת מעט לקוחות מוצאים כאן שילוב שקשה לשחזר: מרכז העיר, מחיר של מדרגה מתחת לרוטשילד, ורחוב שיש בו חיים גם בערב.

01למי זה מתאים

לוחות התיווך מצטטים ברובע כ־80 עד 120 ש"ח למ"ר לחודש.

02מגדל המים שמסמן את המקום

סמל הרובע הוא מגדל מים משנת 1935 ברחוב בית שמאי, שבנה מהנדס תושב המקום על בור מים ישן של אותו פרדס. לאה גולדברג הנציחה אותו בספרה «ידידיי מרחוב ארנון», והיום הוא אתר מורשת משומר ששופץ ב־2014. זה סוג הפרט שמסביר למה הרובע הזה מרגיש אחרת מאזור תעסוקה מתוכנן.

03הרובע שאין בו מגדלים

במונטיפיורי אין ולו מגדל משרדים אחד. זו לא מקריות אלא אופי: כל המלאי יושב במבנים נמוכים, לרוב תעשייתיים לשעבר, ותוכנית האב של 2019 קבעה במפורש שהאזור יהפוך למרכז עירוני מעורב בלי לאבד את הקנה מידה שלו.

שלוש קומות פירושן שאין כאן מעליות עמוסות ואין לובי ייצוגי — יש כתובת, יש שטח, ויש רחוב שבו מכירים את השכנים.

04מגדל המים שמסמן את המקום

סמל הרובע הוא מגדל מים משנת 1935 ברחוב בית שמאי, שבנה מהנדס תושב המקום על בור מים ישן של פרדס מונטיפיורי — הפרדס הראשון בארץ ישראל שניטע ועובד בידי יהודים, שנרכש ב־1842. לאה גולדברג הנציחה אותו בספרה «ידידיי מרחוב ארנון», והיום הוא אתר מורשת משומר ששופץ ב־2014.

זה סוג הפרט שמסביר למה הרובע מרגיש אחרת מאזור תעסוקה מתוכנן. לוחות התיווך מצטטים כאן כ־80 עד 120 ש"ח למ"ר לחודש.