בית נטע: 1,600 מ"ר בקנה מידה אנושי, בין המגדלים
ארבע קומות משרדים בכ־1,600 מ"ר במיטב 6, עם קומה מסחרית שחזיתה לרחוב תובל ולובי מאויש — ברחוב פנימי בתוך אחד מריכוזי המשרדים הצפופים של תל אביב.
בית נטע נותן משהו שהמגדלים סביבו לא נותנים: יחס. הלובי מאויש רוב שעות היממה, הכניסה ברורה, ומספר הדיירים קטן מספיק כדי שהמעלית לא תהיה מקום המתנה. לחברה של עשרים עד ארבעים איש זה משנה את היום־יום יותר מכל מפרט טכני.
ציר יגאל אלון עצמו הוא היום אחד מריכוזי המשרדים היקרים בעיר — בקיץ 2024 נחתמה בו עסקת השכירות הגדולה בתולדות ישראל, כשגוגל שכרה 60,000 מ"ר במגדל ToHa2 תמורת כ־115 מיליון ש"ח בשנה. לוחות התיווך מצטטים בציר טווח של כ־100 עד 170 ש"ח למ"ר במגדלים, וכ־80 עד 120 בבנייני המשרדים הרגילים.
01הרחוב הפנימי כאסטרטגיה
רחוב פנימי בתוך אותו מתחם נותן את היתרונות בלי את המחיר: אותה נגישות, אותם שירותים בטווח הליכה, בלי הרעש של הציר ובלי תעריף המגדל. זה הבדל שמצטבר לעשרות אלפי שקלים בשנה על שטח בינוני.
כ־1,600 מ"ר על ארבע קומות — קומה ממוצעת של כ־400 מ"ר. באזור שבו נבנה מגדל בן 78 קומות, זהו בדיוק ההפך.
02איך הרובע הגיע לכאן
עוד לפני חמש עשרה שנה זו הייתה פריפריה תעשייתית. הקרקע לאורך יגאל אלון הייתה בבעלות העירייה והושכרה מ־1950 בחכירה לששים שנה למפעלים ולבתי מלאכה; בנייה לגובה הותרה רק ב־2001, ומאז קמו מגדל «אלקטרה» (2011) ומגדלי «אלון» (2017) על מגרש מפעל «חרגז». ToHa2 שנבנה כעת — 78 קומות, 303.6 מטר — יהיה השני בגובהו בישראל.
השינוי הזה גרר איתו שכבה שלמה של שירותים: מסעדות ובתי קפה עם עסקיות בגלריות שמתחת למגדלים, בנקים, חדרי כושר. בניין קטן ברחוב פנימי נהנה מכל זה בלי לממן אותו.
03תחבורה
תחנת הרכבת השלום ותחנת «יהודית» של הקו האדום ברכבת הקלה נמצאות במרחק הליכה מגרעין הרובע, והכניסה לנתיבי איילון קצרה. הקו הסגול שבבנייה מתוכנן עם תחנה בשם «יגאל אלון» על הרחוב עצמו. במקביל העיר מקטינה במכוון את תקן החניה בבנייה חדשה — מ־1:240 ל־1:350 מ"ר — ולכן בבניין קיים כמו זה החניה המוצמדת היא יתרון של ממש.