בית וואלה: מלון מ־1953 שהפך למטה מערכת
בפינת אבן גבירול ופינקס עומד בניין שלא תוכנן להיות משרד: הוא נפתח בספטמבר 1953 כמלון «קסטל» עם מאה חדרים, בתכנון האדריכלים ר. גוטמן ומ. פלקוביץ'.
הבניין מוכר היום בשם בית וואלה, על שם חברת התקשורת שמשרדיה פועלים בו. המקור המלונאי עדיין ניכר בפרופורציות: חלוקה פנימית צפופה יחסית, ולא קומות פתוחות כפי שבונים משרדים מאז שנות התשעים. לחלק מהעסקים זה חיסרון, ולחלק — בדיוק מה שצריך: הרבה חדרים קטנים במקום ים של שולחנות.

אבן גבירול אינה רובע פיננסי ואינה אשכול הייטק. היא קורידור אזרחי־מגורים עם שיבוצים משרדיים סביב העירייה: בקצה הדרומי מטה חברת הביטוח «אליהו», במרכז בית וואלה, ובפינת ארלוזורוב מגדל המאה — שנבנה בשנות השמונים דווקא כמלון והוסב אחר כך למשרדים, בדיוק כמו הבניין הזה.
01תמהיל של רחוב אזרחי
לוחות התיווך מצטטים ברחוב כ־100 עד 140 ש"ח למ"ר, ובחלק מהמגדלים עד 180.
נפתח ב־1953 כמלון בן 100 חדרים, בהשקעה של 700,000 לירות ישראליות. רק שנים אחר כך הוסב למשרדים.
02מה שקרה ולא קרה
ב־2012 נדחתה בוועדה המקומית תוכנית להחליף את הבניין במגדל בן ארבעים קומות. הרחוב בכללותו נמצא כעת תחת תוכנית כוללת (תא/4562) שמסדירה מחדש את הקורידור, כולל חיתוך גובה לפי גבול אזור השימור של «העיר הלבנה».
03החיים ברחוב
אבן גבירול פינת פינקס היא צפון מרכז העיר במיטבו: קווי אוטובוס לכל כיוון, שירותים בכל פינה, ותמהיל של מגורים ומשרדים שמשאיר את הרחוב חי גם אחרי שבע. על שלושה קילומטרים של רחוב פועלות יותר מ־170 נקודות אוכל — צפיפות נדירה לרובע שיש בו משרדים.
04פרופורציות של מלון
המקור המלונאי של הבניין ניכר עד היום: חלוקה פנימית צפופה יחסית, ולא קומות פתוחות כפי שבונים משרדים מאז שנות התשעים. לחלק מהעסקים זה חיסרון, ולחלק — בדיוק מה שצריך: הרבה חדרים קטנים במקום ים של שולחנות.
זה לא מקרה יחיד ברחוב. בפינת ארלוזורוב עומד מגדל המאה, שנבנה בשנות השמונים גם הוא כמלון והוסב אחר כך למשרדים.
05תמהיל של רחוב אזרחי
אבן גבירול אינה רובע פיננסי ואינה אשכול הייטק. היא קורידור אזרחי־מגורים עם שיבוצים משרדיים סביב העירייה: בקצה הדרומי מטה חברת הביטוח «אליהו», במרכז בית וואלה, ובפינת ארלוזורוב מגדל המאה, שבו יושבות פירמות עריכת דין וקופות חולים.
ב־2012 נדחתה בוועדה המקומית תוכנית להחליף את הבניין במגדל בן ארבעים קומות. הרחוב כולו נמצא כעת תחת תוכנית כוללת (תא/4562) שמסדירה מחדש את הקורידור, כולל חיתוך גובה לפי גבול אזור השימור של «העיר הלבנה».