מגדלי עזריאלי: עיגול, משולש וריבוע — והמגרש היה של העירייה
שלושת המגדלים המזוהים ביותר בישראל בדרך מנחם בגין 132, בתכנון האדריכל אלי אתיה — עגול, משולש וריבועי, כל אחד בגאומטריה אחרת.
הפרט הזה מסביר הרבה: פרויקט בסדר גודל כזה על קרקע עירונית הצריך החלטה מוניציפלית ולא רק מכרז מדינה, וזו אחת הסיבות שבין הפנייה לאישור עברו שלוש שנים.
ההבחנה הגאומטרית אינה עיצוב לשמו: היא הפכה את המתחם לנקודת ציון שאפשר לתאר בלי מפה. בשוק שבו רוב המגדלים נראים דומים, «המגדל העגול» היא כתובת שלקוח מוצא בפעם הראשונה.
01למה שלוש צורות
דוד עזריאלי פנה לעיריית תל אביב ב־1984; התוכנית אושרה באוקטובר 1987, והעירייה יצאה למכרז דו־שלבי. המגרש היה בבעלות העירייה עצמה, לא רשות מקרקעי ישראל.
02המתחם כמערכת
מרכז עזריאלי אינו רק משרדים: הקניון שבבסיס, החניון ותחנת הרכבת השלום הצמודה הופכים אותו לצומת בפני עצמו. זו הסיבה שהאשכול שנבנה סביבו — מידטאון, עזריאלי טאון, עזריאלי שרונה — התרכז דווקא כאן.
03משרדים להשכרה במרכז עזריאלי: המחיר והתחבורה
לפי כלכליסט, ביולי 2018 עקפה דרך בגין את שדרות רוטשילד והפכה לאזור המשרדים היקר בישראל; לוחות התיווך מצטטים על הציר כ־115 עד 180 ש"ח למ"ר לחודש, ובמגדלים מסוימים עד 200. תחנת הרכבת השלום צמודה, ותחנות «ארלוזורוב» ו«יהודית» של הקו האדום משרתות את הציר.